כתבות המיועדות לפרסום בכתבי עת ובמגזינים, כמו גם בעיתונות המקוונת או המודפסת או בכלי תקשורת ואתרים עצמאיים, פועלות על פי חוקים ייחודיים, שונים בתכלית מאלה החלים על סוגי טקסט אחרים. תחקיר עיתונאי, דיוקן או ראיון, העמקה של סיפור אקטואלי, ירידה לחקר פרשייה היסטורית כלשהי. עריכה של טקסטים כאלה מחייבת הכשרה שונה מזו של עורכי לשון או ספרות.
מדיום נוסף המתאפיין בשפה ייחודית הוא מאמרים המיועדים לפרסום בכלי תקשורת פופולריים או נישתיים. אלה יכולים להיות מאמרי דעה, מאמרים של בת סמכא המתעמקים ומפרשים עניין כלשהו הנמצא בתחומי מומחיותה, מאמרי פרשנות בענייני דיומא וכיוצא באלה.
שלא כמו מאמרים מדעיים הכפופים לכללים ברורים ונוקשים, מאמרים המיועדים לקהל הרחב יהיו בדרך כלל "רכים" וקצרים יותר, מונים על פי רוב כמה מאות מילים ומביעים את הדברים בדרך ממוקדת. השפה שבה עושים כותבי המאמרים שימוש יכולה להיות תקיפה או פיוטית, ציורית, רגשית או עניינית וניטרלית – אך הם כמעט תמיד מבקשים להיות ברורים ובהירים, מובילים קו ברור ובעלי שורה תחתונה.
חומרים המיועדים לפרסום בכלי התקשורת עוברים תמיד תחת ידי עורכים מקצועיים, ועל כן נחשבת עריכה חיצונית שלהם למיותרת ברוב המקרים. אך כאשר מדובר בכותבים שאינם מיומנים במלאכת הכתיבה ואינם מוכּרים, או במי שאינם עובדים בשגרה עם הגוף שבו הם מבקשים לפרסם מאמר פרי עטם, מומלץ להם לפנות לעריכה חיצונית. לא זו בלבד שהיא תשפר במידה משמעותית מאוד את סיכויי המאמר או הכתבה שלהם להתקבל; היא גם תחדד את המסר שרוצה הכותב להעביר, והוא יהיה בהיר ומנומק יותר מכפי שהיה לפניה.
את דרכי בעולם המילים התחלתי בתחום העיתונות. רקורד עיתונאי ומגזיני מגוון וארוך שנים מצטרף לעיסוקי העיקרי הנוכחי, עריכה של ספרים. כישוריי אלה יוכלו להיות לעזר רב לברי סמכא בתחומים שונים שחשים קושי מול מדיום התקשורת על זרועותיו המסועפות, כמו גם לבעלי אתרים עצמאיים המבקשים לייצר ולפרסם טקסטים בעלי סטנדרטים גבוהים של קריאות ובהירות.
ולעניין תעריפי העריכה וקורותיי המקצועיים
