עריכת ספרים

עריכת ספרים (וגם טקסטים מסוגים אחרים) היא מלאכה המשלבת השראה, יצירתיות, טכניקה ומיומנות, תוך דיאלוג פורה עם הכותב. היא כוללת עריכה ספרותית ועריכה לשונית, שבמקרים רבים, כאשר הספר נמצא במצב טוב יחסית – הן בהיבטים הספרותיים (מבנה, דמויות, עלילה וכיוב') והן בהיבטי הטקסט והשפה (או לפחות מאחת הבחינות האלה) – ניתן לעשותן במשולב. על כן, עריכה כוללת, ספרותית ולשונית, מוצעת למעוניינים בעריכה ממשית אך מעדיפים להימנע מתהליכי עריכה ממושכים ויקרים שאינם תמיד נחוצים. עומק והיקף העריכה מותאמים לתקציב הספר, למצב כתב היד ולרמת הציפיות של הכותב.

עריכת ספר תכלול בדרך כלל את השלבים הבאים:

עריכה ספרותית

פענוח תוכני, מבני וסגנוני של הטקסט במצבו הגולמי (כלומר, לפני עריכה) ובמצבו הרצוי (דהיינו אחריה). מדובר בבניית רצף עלילתי הגיוני, נטול סתירות וחורים – או בגיבושו של רעיון עיוני וביישום הדרך הבהירה והמעניינת ביותר לפרוש אותו בפני הקורא. שלב זה דורש תכנון, בנייה, הגדרת קהל היעד והתאמת השפה והסגנון לכל אלה. כאשר מדובר בטקסט קיים נדרשים לעתים בשלב זה שינויים מבניים, פיתוח נוסף של רעיונות או דמויות, ארגון שונה של סדר הדברים או דווקא השמטה וצמצום של חלקים מסוימים.

שכתוב וליטוש של הטקסט

כותבים שאינם מיומנים נוטים לעתים קרובות לפרוש סיפורים או רעיונות נפלאים בדרך שאינה בהירה כל צורכה, או שאינה קולחת או מדויקת מבחינה תחבירית ולוקה במידת שליטתה בשפה. אף שהם מספרים סיפור כובש או מבטאים הגות מקורית להפליא, נוטים טקסטים כאלה לאבד את הקוראים רק על שום דרך כתיבתם החובבנית. לשם כך בדיוק בא לעולם השכתוב, שעניינו "כתיבה על גבי כתיבה" או כתיבה מחודשת. על פי רוב, משוכתבים רק חלקים מסוימים של הטקסט שבהם נדרש שינוי יסודי. לעתים מדובר בפרקים שלמים, ולעתים רק בפסקאות או משפטים. מלאכה זו דורשת מיומנות רבה, וההבדל בין שכתוב טוב לשכתוב רע נעוץ ביכולתו של העורך לקרוא את הכותב ולכתוב כפי שהיה כותב אילו שלט במיומנות הכתיבה.

עריכה סגנונית

זו החולְיה המחברת פעמים רבות בין עריכה ספרותית לבין עריכה לשונית. היא חיונית ומהותית בעיקר בפרוזה (אבל לא רק), כאשר סגנון הכתיבה הוא העניין עצמו. כאן נדרשת עבודת עומק עדינה וקשובה במיוחד לנימים הדקות ביותר של בחירת המילים ולדרך שבה הן מתחברות זו לזו. מלאכת העריכה הסגנונית עניינה, לפיכך, בליטוש עדין של השפה, ואומנותה ביכולת להזדהות ממש עם סגנונו המקורי של הכותב, כך שהעריכה תהיה בלתי מורגשת לעין הקורא אך בה במידה נוכחת בטקסט עצמו.

הנה דוגמה לטקסט בעבודה, העובר עריכה כוללת (ספרותית, לשונית וסגנונית):

עריכת תוכן עריכה ספרותית עריכה לשונית
דוגמה לעריכת תוכן, עריכה ספרותית ולשונית

עריכה לשונית (או עריכת לשון)

במידה מסוימת ניתן להגדיר צד זה של מלאכת העריכה כָּטכני ביותר. הוא מחייב שליטה מלאה בכללי הפיסוק, התחביר והכתיב של העברית, וגם מידה רבה של ערנות. מטרתו לייצר מסמך רהוט ואחיד.

הנה דוגמה לטקסט בעבודה, העובר עריכה לשונית בלבד (בעקוב אחר שינויים):

עריכה לשונית, עריכת לשון
דוגמה לעבודה בעקוב אחר שינויים של טקסט בעבודה שעובר עריכת לשונית

הגהה (או הגהה לשונית)

זהו השלב הסופי של תהליך העריכה. ייעודו לנקות את המסמך לחלוטין משגיאות עברית והקלדה, מרווחים מיותרים וכיוצא באלה, באופן המבטיח גימור מקצועי של המסמך.

הפקת הספר והוצאתו לאור

עם סיום תהליך העריכה, ניתן להגיש את כתב היד להוצאות ספרים בתקווה שאלה יביעו עניין בהוצאתו לאור. אף שמצב השוק בכי רע, הגשתו כשהוא ערוך היטב משפרת את סיכוייו אצלן. אם כתב היד נדחה על ידי הוצאות הספרים, אם סיכויו להתקבל אינם גבוהים מלכתחילה או אם הכותב מעוניין מראש להוציא אותו באופן עצמאי ולהשאיר את הזכויות בידיו, אוכל להציע לו לאחר העריכה חבילת הפקה משתלמת באחת מהוצאות הספרים שאני עובדת עמן בשיתוף פעולה. החבילה תכלול הגהה, עימוד, עיצוב כריכה, הדפסה או הפקת ספר דיגיטלי, וכן אפשרות להפצתו בחנויות או ברשת. אפשר, כמובן, לבחור רק בחלק מהשירותים.

ועוד על אופן חישוב מחיר עריכת ספרים; ובנימה אישית: מה אני עושה כשאני עורכת ספרים?