עריכת ספרים

עריכת ספרים (וגם טקסטים מסוגים אחרים) היא מלאכה המשלבת השראה, יצירתיות, טכניקה ומיומנות, תוך דיאלוג פורה עם הכותב. היא כוללת עריכה ספרותית ועריכה לשונית, שבמקרים רבים, כאשר הספר נמצא במצב טוב יחסית – הן מבחינת רצף העלילה והמבנה והן מבחינה לשונית (או לפחות מאחת הבחינות האלה) – ניתן לעשותן במשולב. עריכה ספרותית ולשונית משולבת מוצעת למעוניינים בעריכה ממשית, כוללת, אך אינם מעוניינים בתהליכי עריכה ממושכים ויקרים. עומק והיקף העריכה מותאמים לתקציב הספר, למצב כתב היד ולרמת הציפיות של הכותב.

עריכת ספר תכלול בדרך כלל את השלבים הבאים:

~ עריכה ספרותית: פענוח תוכני, מבני וסגנוני של הטקסט במצבו הגולמי (כלומר, לפני עריכה) ובמצבו הרצוי (דהיינו אחריה). מדובר בבניית רצף עלילתי הגיוני, נטול סתירות וחורים – או בגיבושו של רעיון עיוני וביישום הדרך הבהירה והמעניינת ביותר לפרוש אותו בפני הקורא. שלב זה דורש תכנון, בנייה, הגדרת קהל היעד והתאמת השפה והסגנון לכל אלה. כאשר מדובר בטקסט קיים נדרשים לעתים בשלב זה שינויים מבניים, פיתוח נוסף של רעיונות או דמויות, ארגון שונה של סדר הדברים או דווקא השמטה וצמצום של חלקים מסוימים.

~ שכתוב וליטוש של הטקסט: כותבים שאינם מיומנים נוטים, לעתים קרובות, לפרוש סיפורים או רעיונות נפלאים בדרך שאינה בהירה כל צורכה, או שאינה קולחת או מדויקת מבחינה תחבירית ולוקה במידת שליטתה בשפה. אף שהם מספרים סיפור כובש או מבטאים הגות מקורית להפליא, נוטים טקסטים כאלה לאבד את הקוראים רק על שום דרך כתיבתם החובבנית. לשם כך בדיוק בא לעולם השכתוב, שעניינו ב"כתיבה על גבי כתיבה" או כתיבה מחודשת. על פי רוב, משוכתבים רק חלקים מסוימים של הטקסט, שבהם נדרש שינוי יסודי. לעתים מדובר בפרקים שלמים, ולעתים רק בפסקאות או אף במשפטים. מלאכה זו דורשת מיומנות רבה, וההבדל בין שכתוב טוב לשכתוב רע נעוץ ביכולתו של העורך לקרוא את הכותב, ולכתוב כפי שכתב לו שלט במיומנות הכתיבה.

~ עריכה סגנונית: זו החוליה המחברת, פעמים רבות, בין עריכה ספרותית לבין עריכה לשונית. היא חיונית ומהותית בעיקר בפרוזה (אבל לא רק), כאשר סגנון הכתיבה הוא העניין עצמו. כאן נדרשת עבודת עומק עדינה וקשובה במיוחד לנימים הדקות ביותר של בחירת המילים והדרך שבה הן מתחברות זו לזו. מלאכת העריכה הסגנונית עניינה, לפיכך, בליטוש עדין של השפה, ואומנותה הגדולה ביכולת להזדהות ממש עם סגנונו המקורי של הכותב, כך שהעריכה תהיה בלתי מורגשת לעין הקורא אך בה במידה נוכחת בטקסט עצמו.

~ עריכה לשונית (או עריכת לשון): במידה מסוימת ניתן להגדיר צד זה של מלאכת העריכה כָּטכני ביותר. הוא מחייב שליטה מלאה בכללי הפיסוק, התחביר והכתיב של העברית, וגם מידה רבה של ערנות. מטרתו לייצר מסמך רהוט ואחיד.

~ הגהה: זהו השלב הסופי של תהליך העריכה. ייעודו לנקות את המסמך לחלוטין משגיאות עברית והקלדה, מרווחים מיותרים וכיוצא באלה, באופן המבטיח גימור מקצועי של המסמך.

+ הפקת הספר והוצאתו לאור: עם סיום תהליך העריכה, ניתן להגיש את כתב היד להוצאות ספרים בתקווה שאלה יביעו עניין בהוצאתו לאור. אף שמצב השוק בכי רע, הגשתו כשהוא ערוך היטב משפרת את סיכוייו אצלן. אם כתב היד נדחה על ידי הוצאות הספרים, אם סיכויו להתקבל אינם גבוהים מלכתחילה או אם הכותב מעוניין מראש להוציא אותו באופן עצמאי ולהשאיר את הזכויות בידיו, אוכל להציע לו חבילת הפקה משתלמת באחת מהוצאות הספרים שאני עובדת עמן בשיתוף פעולה. החבילה תכלול הגהה, עימוד, עיצוב כריכה, הדפסה או הפקת ספר דיגיטלי, וכן אפשרות להפצתו בחנויות או ברשת. אפשר, כמובן, לבחור רק בחלק מהשירותים.

הנה דוגמה לטקסט בעבודה, העובר עריכה כוללת: ספרותית, לשונית, תוכנית וסגנונית:

 

ועוד על אופן חישוב מחיר עריכת ספרים; ובנימה אישית: מה אני עושה כשאני עורכת ספרים?